Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל

Red Line

חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

Green Line

I am studying Mishnah in memory of Yitzḥak Rabin, son of Rosa and Neḥemya


מסכת סוכה, פרק ד', משניות ב', ג', ד':

לוּלָב שִׁבְעָה כֵּיצַד? — יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת לוּלָב שִׁבְעָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים שִׁשָּׁה.

עֲרָבָה שִׁבְעָה כֵּיצַד? — יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל עֲרָבָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, עֲרָבָה שִׁבְעָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים שִׁשָּׁה.

מִצְוַת לוּלָב כֵּיצַד? מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְהַר הַבָּיִת, וְהַחַזָּנִין מְקַבְּלִין מֵהֶן וְסוֹדְרִין אוֹתָן עַל גַּב הָאִצְטְבָא, וְהַזְּקֵנִים מַנִּיחִין אֶת שֶׁלָּהֶן בַּלִּשְׁכָּה. וּמְלַמְּדִים אוֹתָם לוֹמַר 'כָּל מִי שֶׁמַּגִּיעַ לוּלָבִי בְיָדוֹ הֲרֵי הוּא לוֹ בְמַתָּנָה'. לְמָחָר מַשְׁכִּימִין וּבָאִין וְהַחַזָּנִין זוֹרְקִין אוֹתָם לִפְנֵיהֶם וְהֵן מְחַטְּפִין וּמַכִּין אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ. וּכְשֶׁרָאוּ בֵית דִּין שֶׁבָּאוּ לִידֵי סַכָּנָה הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל בְּבֵיתוֹ.

הסברים:

א:
היום הוא יום השנה ה-16 לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. לכבוד יום השנה למותו החזרתי את הכותרת שליוותה כל שיעור של בית המדרש הוירטואלי במהלך השנה הראשונה לאחר מותו. כמובן, היום הוא גם יום השנה ה-16 לבית המדרש הוירטואלי עצמו — וזהו הישג לא מבוטל!

ב:
שלוש המשניות המרכיבות את השיעור היום קשורות זו בזו. כמובן, הן נובעות מהמבוא הכללי לשני הפרקים האחרונים של המסכת, שבמשנה הראשונה של פרקנו [סוכה 034].

ג:
משנה ב' פשוטה מאוד, ולמעשה, עוסקת בחומר שעליו כבר עברנו; לכן אקצר. משנה א' אמרה שאת הלולב מנענעים בסוכות או במשך שבעת ימי החג או רק בששה. אם היום הראשון של החג חל בשבת, כפי שראינו ב-סוכה 033, בארץ-ישראל היו נוטלים את הלולב (ובאותה שנה לא היתה שבת חול המועד.) אם כך, הלולב ניטל כל שבעת ימי החג. אולם, אם היום הראשון של החג חל בכל יום אחר בשבוע, אזי אחד מימי החג יהיה שבת חול המועד, ובשבת זו אין נוטלים את הלולב. כך שבשנים כאלה נוטלים לולב רק בשישה מתוך שבעת ימי החג.

ד:
לא אכנס כרגע למצוות הערבה כיון שזו תוכנה של משנה ה', ואנו נסביר אותה במקומה. משנתנו אומרת שאם היום השביעי של סוכות חל בשבת מקיימים את הטקס המיוחד של הערבות גם באותו היום; אולם, אם היום השביעי של החג חל בכל יום אחר של השבוע, מן ההכרח שאחד הימים הקודמים היה שבת חול המועד, ובאותו היום לא מקיימים את טקס הערבות. (הלוח הקבוע בו אנו משתמשים כיום מבטיח, בין שאר הדברים, שהיום השביעי של חג הסוכות, שכיום אנו מכנים אותו 'הושענה רבה', לעולם לא יחול ביום השבת. הלוח הקבוע נמצא בשימוש מאז אמצע המאה הרביעית לספירה.)

ה:
משנה ד' מסבירה כיצד במקור קיימו את מצות לולב בבית המקדש ומדוע זנחו את הסידור המקורי.

ו:
כולם היו מביאים את לולביהם לבית המקדש בערב החג, כדי שיוכלו לנוטלם בבית המקדש ביום הראשון של חג הסוכות. רשויות בית המקדש היו מניחים את כל הלולבים על מדפים מיוחדים שהיו באחת העזרות. כבר למדנו [סוכה 032] שביום הראשון של חג הסוכות על הבריות להשתמש בלולב ששייך להם אישית, לא בלולב שאול ממישהו אחר. מאחר ולא היה אפשר, בזמן הלחץ, שכל אדם יזהה את לולבו, הכול נדרשו לומר שכל מי שמקבל לולב כלשהו נעשה בעליו של הלולב, מתוקף מתנה גמורה. בבוקר למחרת היתה על פי רוב מהומה גדולה כאשר אנשים ניסו לחטוף לולב לשימוש במהלך עבודת הקודש, ובמהלך המהומה הזו אנשים הוכו ונפגעו. (זו כנראה הסיבה שבגללה הזקנים היו משאירים את לולביהם במקום אחר, שם יכלו לקחת את לולביהם בשקט.)

ז:
כאשר בית הדין ראה שההסדר הזה, עתיק יומין ככל שיהיה, גורם נזק (ואפילו גרוע מכך), הם ביטלו את ההסדר לחלוטין והנהיגו שמכאן ואילך על כל אחד לקיים את המצווה עם ברכותיה בביתו, ורק לאחר מכן להגיע לבית המקדש (עם לולביהם).

שאלות ותשובות:

ב-סוכה 034 כתבתי: "אין אנו יושבים בסוכה בשמיני עצרת". שלום ברגר כותב:

בתלמוד הבבלי כתוב בפירוש "והלכתא: מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן. [ולהלכה: אנחנו יושבים בסוכה אך אין אנחנו מברכים על הישיבה בה]" כיצד עלינו להבין את הסתירה הזו?

אני משיב:

הפתרון לסתירה נמצאת במילה אחת בשאלתו של שלום. והמילה הזו היא 'בבלי'. בארץ-ישראל אין אנו יושבים בסוכה בשמיני עצרת. בבבל היתה להם בעיה. הם הנהיגו שבתפוצות כל יום-טוב נחגג במשך יומיים ולא יום אחד בלבד. זה כיון שבתקופה בה הלוח נקבע על פי עדות ראיה של מולד הירח, לא היה ניתן לבטוח בכך שהשליחים שנשלחו מארץ-ישראל אל המקומות השונים בתפוצות יגיעו ליעדם בזמן. (המסע מארץ-ישראל לבבל, לדוגמה, ארך על פי רוב כשבועיים.) לכן אם, בתפוצות, חגגו שני ימים של יום-טוב, בטוח שאחד מהימים יהיה במועד הנכון. לפי ההסדר הזה בתפוצות שמיני עצרת הוא מקרה מיוחד בין כל החגים בכך שלא בלבד שהוא חג בפני עצמו אלא הוא גם היום "הנוסף" ['ספיקא דיומא'] של סוכות. (בתפוצות היום "הנוסף" של שמיני עצרת נקרא שמחת תורה.) חכמי בבל פתרו בעיה זו על ידי פשרה: ישבו בסוכה בשמיני עצרת, כי הוא 'ספיקא דיומא' של סוכות, אך לא ברכו על כך כי, ככלות הכול, זהו חג שמיני עצרת!

אין לי כל ספק שכאשר הסנהדרין תכונן מחדש אחת ההחלטות הראשונות שלה תהיה ביטול ההסדר הזה של התפוצות של ספיקא דיומא, שכבר אבד עליו כלח לפני כאלף ושמונה מאות שנים! אני יודע שקהילות קונסרבטיביות רבות בתפוצות כבר עשו כך.

השיעורים האלה באים אליכם מארץ-ישראל.

Green Line