Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל

Red Line

חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

Green Line

מסכת סוכה, פרק ג', משניות י"ד-ט"ו:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְשָׁכַח, וְהוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב לִרְשׁוּת הָרַבִּים - פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ בִרְשׁוּת.

מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה מִיַּד בְּנָהּ וּמִיַּד בַּעְלָהּ וּמַחֲזִירַתּוּ לַמַּיִם בַּשַּׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּשַּׁבָּת מַחֲזִירִין, בְּיוֹם טוֹב מוֹסִיפִין, וּבַמּוֹעֵד מַחֲלִיפִין. קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ חַיָּב בַּלּוּלָב.

הסברים:

א:
כבר ראינו (במשנה הקודמת) שלפי המצווה כלשונה בתורה יש ליטול את ארבעת המינים כאשר היום הראשון של סוכות חל בשבת. (גם ציינו שם שלא כך המצב בשבת חול המועד, אלא רק כאשר היום הראשון של סוכות חל בשבת.)

ב:
במשנה הקודמת ראינו גם אלו הכנות נעשו כדי שאנשים יוכלו להביא את לולביהם לבית הכנסת ביום ששי על מנת שיוכלו ליטול אותם ביום המחרת. כך נעשה כדי למנוע הוצאת הלולב מהבית אל הרחוב (ומהרחוב אל תוך בית הכנסת) בשבת. וזאת כיון שהוצאה של דבר מרשות היחיד אל רשות הרבים אסורה בשבת — כל שבת בשנה. (כדי להיווכח שאיסור זה אינו 'המצאה' הלכתית אלא מצוה שמקורה בתקופת המקרא ניתן בקלות ללמוד מקריאה בירמיה יז יט-כז ומאמציו האדירים של נחמיה לשמור על קדושת השבת בנחמיה יג טו-כב.)

ג:
מה שרבי יוסי בן חלפתא אומר במשנה יד נובע ישירות מהעובדות הללו. מאחר ונטילת לולב ביום הראשון של סוכות שחל בשבת היא מצוה מן התורה, יתכן שמתוך התלהבות לקיים את המצוה מישהו ישכח את ההסדר השונה שנוהג כאשר יום-טוב חל בשבת, ויתכן שיוציא את ארבעת המינים מביתו ויקחם לבית הכנסת ובתוך כך יעבור על האיסור לעשות זאת. במצב כזה, אומר רבי יוסי, היהודי השכחן שלנו לא יהיה חייב על חילול שבת מדאורייתא כיון שהיתה מין רשות הכרחית לעשות את שעשה. אם זאת, לא ניתן למחול לו על מעשיו, מפני שהם עברה על ההלכה. לפיכך, אומר רבי יוסי, אדם כזה, אף-על-פי שהוא אשם בחילול שבת, פטור מהעונש.

ד:
בגמרא [סוכה מ"ב ע"א] אין החכמים יכולים למצוא פגם בהיגיון שלו (אף-על-פי שללא ספק היו רוצים לעשות זאת!) אך הם יכולים להגביל מאוד את התנאים. לדוגמה, אם היהודי הזה כבר נטל לולבו בביתו אזי הוא יהיה חייב על חילול שבת אם יקח אותו לבית הכנסת. דעה מחמירה יותר אומרת שאילו 'נשא' אותם בלבד הרי זה נחשב כ-'נטילה' וקיום מצוות התורה. אביי מציין שאם החזיק את ארבעת המינים הפוך - כששורשיהם כלפי מעלה — הוא עדין לא קיים את המצוה ולכן הוא פטור אם הוא טלטל אותם בשוגג בשבת. דעה נוספת היא שאם הלולב נישא בכלי מיוחד זה לא יחשב 'נטילה' של הלולב.

ה:
ראינו קודם שלפי החכמים נשים (ועבדים כנענים וקטנים) פטורים ממצות נטילת ארבע מינים, כיון שזוהי מצות עשה שהזמן גרמה. כלומר שהמצווה היא מצות מעין 'כך תעשה' ושאת ה-'תעשה' יש לעשות בזמן המסויים של חג הסוכות. (שהרי אין משמעות דתית לנטילת ארבעת המינים בכל זמן אחר בשנה.) כמו כן ראינו שהיהדות הקונסרבטיבית היום על פי רוב משווה בין גברים ונשים בחובותיהם הדתיים.

ו:
החכמים היו מודעים איפה שאפשר לטעון שאל להן לנשים לגעת בארבעת המינים בשבת מאחר ועבורן הם 'מוקצה' — פריטים שאסור לנו לגעת בהם בשבת כיון שאין צורך בהם. זו הסיבה שהם פוסקים באופן מיוחד ברישא של משנה ט"ו שאישה יכולה לגעת בארבעת המינים בשבת. נראה שהחזרת שלושה מהם לקנקן מים, כדי לשמור על רעננותם, נחשב ל-'עבודת משק בית'!

ז:
באמצעיתא של משנה ט"ו ממשיכים לדון בנושא כיצד לשמור את שלושת המינים רעננים ככול הניתן במהלך השבוע של חג הסוכות. ההלכה היא לפי דעתו של רבי יהודה בן עילאי:

ח:
הסיפא של משנה ט"ו קובע שעל הורה ללמד את ילדו כיצד לטול את ארבעת המינים מהרגע שהילד מסוגל להבין את משמעות המצוה, ולא לחכות עד שהילד יגיע לגיל מצוות.

ט:
בזאת סיימנו את לימוד פרק ג' של מסכת סוכה. אי"ה, בשיעור הבא נתחיל ללמוד את פרק ד'.

Green Line