Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל
ושל התנועה המסורתית

Red Line

דברי תורה מלוקטים

Green Line

דבר תורה על פרשת שמות ה'תשס"ג, בקהילת תורת חיים, הרצליה

שבת שלום. התחלנו היום לקרוא בספר חדש, בחומש חדש, בחומש שמות. חומש בראשית מספר על מה שקרה לפני היות ישראל לעם. ספר שמות, לעומת זה, מספר על ראשית דרכה של האומה הישראלית על בימת ההסטוריה. בספר שמות משפחת העברים הנודדים הופכת להיות עם ישראל. ומה שגורם לַשינוי הזה הוא שיעבודם במצרים. עם ישראל הגיע למצרים כְּאוֹרֵחַ רצוי, ועם שינוי הזמנים והנסיבות הופך להיות זר שָנוּא שנאת-מוות בעיני בני העם המארח. ואז פרעה מלך מצרים אומר לעמו

הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ.

ומה עצתו לעמו?

וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה.

והמשך הסיפור מוכר לכולם, ואינני מתכוון לספרו כאן מחדש.

על כל הסיפור על שיעבוד בני ישראל במצרים אני מבקש לשאול שאלה אחת: מדוע? מדוע בני ישראל צריכים לחוות את החוויה הנוראה, נתיב העינויים של עבדות משפילה? במילים פשוטות: איך נוכל להסביר את המוסריות של הסבל - של הסבל הזה בפרט ושל הסבל בכלל? וכאן עליי להעיר הערת אזהרה. יש שתי דרכים אפשריות להתעמק בשאלה זו. האחת יורדת עד שאול תחתית ושואלת שאלות נוקבות ביותר על המוסר האלהי, על הבחירה החופשית של בני-האדם, על מקומו של הרע בעולמו של האל הטוב, וכיוצא באלו שאלות. אין בכוונתי כעת לדון בשאלה זו כבדת-משקל ככל שתהיה. אלא ברצוני לנקוט בדרך אחרת: נניח שיש תשובה מספקת לכל השאלות המתעוררות בדרך ההסתכלות הראשונה; אזי, מה הלקח המוסרי לאחר-מעשה שנוכל להפיק על שיעבוד ישראל במצרים? אם כן, לא שאלה פילוסופית אני שואל כעת, אלא שאלת לקחים.

ויש מקום להרחיב את השאלה: לא רק "בשביל מה נשתעבדו בני ישראל למצרים במצרים?" אלא גם "מה הטעם שנרדפים ישראל ומשועבדים בין האומות בכלל?" - וזו לשון הפרשן הדגול מימי הביניים רבינו משה בן נחמן. שהרי רמב"ן רואה את גלות מצרים כאב-טיפוס לכל הגלויות ולכל הרדיפות. יש מרבותינו הרואים בגלות מצרים - כבכל הגזירות המתרחשות לבוא עלינו - עונש על חטא. לפי דעה זו, מידתו של הקדוש ברוך הוא היא מידה כנגד מידה. במקרה שלנו היום: אם בני יעקב התעללו ביוסף ומכרוהו לעבדות, אז על צאצאיהם לסבול על-ידי זה שמתעללים בהם והם נמכרים לעבדות. במבט ראשון יש בשיטה זו נימה משביעת רצון של צדק, או מה שאנחנו מכנים בשפה האנגלית Poetic Justice. אך במבט ראשון בלבד. מי כמונו - בני הדור שאחרי השואה הגדולה ביותר שהומטה על עם ישראל מעולם - מי כמונו יבחין מהר בשתי בעיות הפוסלות גישה זו.

האחת: אין אנחנו מקבלים את העקרון של "אבות אכלו בוסר - ושיני בנים תקהינה" - והרי הוא כבר נפסל על ידי שני נביאים גדולים, ירמיה ויחזקאל. והשניה: איך ניתן להבין שידו של האל הטוב, מלך עושה צדקה ומשפט, תכה כל-כך קשות על כל-כך הרבה בני-אדם רק בגלל מעשי אבותיהם הסוררים. יחד עם אברהם אבינו, אנחנו - בני הדור הזה - שואלים "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!"

אם אין הלקח של שיעבוד מצרים נעוץ בחטא בעבר, אולי הוא נעוץ בחטא אפשרי בעתיד. מצחיק, אבל זה רעיון שכדאי לבדוק. האם בני ישראל עוברים את החוויה של השתעבדות לעם זר ואכזר כדי שהחוויה תשמש להם מְקור השראה וכיוון בעתיד? בחומש דברים משה רבנו מתייחס לגלות ממצרים, והוא מזכיר לבני ישראל -

וְאֶתְכֶם לָקַח ה' וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה.

מדוע גלות מצרים משולה לכור?

על אותו פסוק רש"י מעיר:

כור של ברזל - כדי לצרף בו מתכות יקרות מסיגים.

אם כן, לדעתו של רש"י (והרבה חכמים אחרים) אש הייסורים של השיעבוד, ההשפלה והגלות נועדה לזיקוק ולטיהור. רעיון זה של רש"י נתמך גם על-ידי פסוקים אצל הנביאים, אבל למה לנו להרחיק נדוד עד לספרי הנביאים, או אפילו עד לחומש דברים. בחומש שמות, בעוד כחודש ימים, אנו עתידים לקרוא את התשובה לשאלה "מדוע עם ישראל עבר את הגיהנום של שיעבוד מצרים?" באותו חלק של חומש שמות המכונה "ספר הברית" יש אזהרה חמורה: שימו לב לאזהרה ולנימוק אשר אתה.

וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

הגר במקרא איננו מה שחושבים בדרך-כלל. הפסוק אינו דן בשאלת "מיהו יהודי" אלא ביחסים שצריכים לשרור בין עם ישראל לבין הלא-יהודי שבארץ ישראל - והרי גם זו שאלה פוליטית אקטואלית.

חז"ל קוראים למצווה זו איסור אונאת הגר, ואונאת הגר נאסרת בנימוק הפשוט: אל תעשו את זה, שהרי אתם יודעים מה זה להיות עם נרדף בארץ לא לו - אתם עברתם את זה על בשרכם! והכתוב חוזר ומזהיר במקום אחר:

וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

ולא בשני המקומות האלה בלבד, אלא בארבעים ושמונה מקומות שונים, התורה מזהירה על איסור אונאת הגר! אפילו על קדושת השבת לא נזהרנו כל-כך הרבה פעמים! המשורר הסקוטי הנודע, Robert Burns, כתב שיר שתרגום חופשי שלו ללשון הקודש הוא: "הלוואי ואיזשהו כוח עליון היה נותן לנו את היכולת לראות את עצמנו כפי שאחרים רואים אותנו". תכונה יפה למדי. אבל יש תכונה של עם ישראל שהיא יפה יותר: אין אנו נדרשים לראות את עצמנו כפי שרואנו הזולת; אנחנו נדרשים לראות את הזולת כאילו הוא אנחנו! לפי גישה אחת של חז"ל זה הלקח העיקרי של שיעבוד מצרים.

כבר הזכרתי פעם את הסיפור הידוע שבגמרא על הגר שבא לפני הילל וביקש ממנו ללמדו את התורה כולה כשהוא עומד על רגל אחת. אמר לו הילל:

דִּסְנֵי עֲלָךְ לְחַבֵרְךָ לֹא תַעֲבֵד. זוֹ הִיא כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה וְאִידָךְ פֵּירוּשָׁהּ הוּא, זִיל גְּמוֹר.

- מה שאתה שונא כשעושים לך, אל תעשה לזולת. זאת ציפור נפשה של התורה, וכל השאר רק פירוש ודרך ביצוע. לך, תלמד! אם כן, לשאלה מדוע עם ישראל סבל כל-כך בידי זרים? התשובה צריכה להיות: כדי שידעו איך להתייחס כראוי לזר השורה בקרבם. וכיון שאין בית-ספר טוב יותר מאשר הנסיון האישי, עם ישראל למד על בשרו פעם אחר פעם מה זה להיות מיעוט נרדף נשלל זכויות:

וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

לפני כמה ימים אמר חבר אחד של הקהילה שלנו שיש לו תרעומת על כמה מהרבנים של תנועתנו שעוסקים במה ש"עמך" עלול לפרש כהתעסקות פוליטית. אם כוונתו היתה לעסקנות מפלגתית - גם אני שותף לאותה התרעומת - ובמיוחד בתקופה של בחירות לכנסת. אך בכל זאת על הרבנים להזהיר את העם מה הן הדרישות המוסריות של המורשת היהודית לגבי שאלות אקטואליות. אין ההלכה נותנת לנו הוראות מה לעשות בעניין כאוב כמו האינתיפאדה האומללה, אבל היא כן מציבה בפנינו עקרונות שעל-פיהם עלינו לכלכל את מעשינו כעם וכיחידים. רק לפני יומיים בחדשות ראיתי כתבה בטלויזיה שהראתה בעליל חיילי צה"ל מטרטרים תושבים מהשטחים שהיו בנסיעה באישור בטחוני מובהק, ורק כשראו את מצלמות הטלויזיה הפסיקו את הטרטור. אסור שיהיה דבר כזה אצלנו, שהרי כתוב: "ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים." ובנפשנו היא, כי אנחנו בני בניו של אברהם אבינו שעליו נאמר:

כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.

ודרך ה' מגולמת באזהרתו של הילל "דסני עלך לחברך אל תעבד". והא לך הסבר לשיעבודנו במצרים - שלא נשכח מי אנחנו:

וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ.

שבת שלום!

Green Line