Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל
והתנועה המסורתית


דברי תורה מלוקטים

Green Line

דבר תורה על פרשת עקב, ה'תשס"ו, בקהילת תורת חיים, הרצליה

שבת שלום. זוכר אני היטב איך לפני כ-10 או 15 שנה היה במדינה משבר קואליציוני - אחד מני רבים. באותה העת העדה החרדית קיימה אסיפה ענקית ביד אליהו והנואם המרכזי היה הרב שך ז"ל, שאז היה המנהיג הרוחני הבלתי מעורער של העדות החרדיות. הנאום שלו אפילו הועבר לכלל ישראל בשידור ישיר. הוא פתח ואמר שתי מילים בעברית לפני שהמשיך לנאום ביידיש. הוא אמר "בלי פוליטיקה" - ואז המשיך לנאום נאום פוליטי באופן מובהק. (במיוחד אני זוכר שהוא כינה את מחנה השמאל בישראל כ-"אוכלי שפנים".)

גם אני היום פותח במילים "בלי פוליטיקה".

לפני 2000 שנה היה קיים זרם חזק ואיתן בעם ישראל. אותו זרם סבר שרוב העם תועה בדרכו הרוחנית ושהם, חברי הזרם, הם היחידים שהם באמת נאמנים לדרך ה' הטהורה. הם סלדו מכלל האומה עד כדי כך שבסופו של דבר הם פרשו מחיי הכלל והלכו והקימו להם יישוב למופת הרחק מהעיר הסואנת. הם ייסדו את מה שאנחנו מכנים היום "כת מדבר יהודה". היישוב שלהם היה בסביבות המערות הרבות שבכתף הצפוני-מערבי של ים המלח. שם, כשהם מתבודדים משאר עם ישראל, הם חיו את חייהם לפי החוקים שלהם; הם קיימו חיי תורה ומצוות לפי הפרשנות שלהם; והם התגאו בכך שהם ישראל האמיתי וכל שאר העם הם חוטאים תועים וחטאים מרודים. בשנת 66 לספירה פרצה המלחמה הנוראה נגד הרומאים ובשנת 70 נחרבו ירושלים ובית המקדש, והארץ כולה נכבשה בידי הרומאים. כחלק מהכיבוש נחרב גם היישוב של כת מדבר יהודה. חברי הכת - או שנהרגו כולם או שנפוצו לכל הרוחות. גורלם אינו ברור להסיטוריונים, אבל דבר אחד מאוד ברור: הם נעלמו לחלוטין, בלי להשאיר אפילו רושם קטן שבקטנים בתודעה הכללית של עם ישראל. רובו של העם שרד את האסון, ועובדה היא שאנחנו פה היום עדיין יהודים. אבל אותה הכת המתנשאת והמתבודדת נעלמה ללא עקבות, ואילמלא כך שבשנת 1947 נער בדואי מצא באקראי את השרידים של הספרייה של הכת כמעט ולא היינו יודעים על אודותיהם ולא כלום. אני מדבר, כמובן, על מגילות מדבר יהודה, מגילות ים המלח. אפילו את שם הכת אין אנחנו יודעים באופן ברור. נעלמו מההיסטוריה בלי להשאיר רושם כלל.

הסיבה שלא ידענו על אודותיהם במשך כמעט 2000 שנה היא העובדה שהתנשאו, התבודדו, הקימו לעצמם מסגרות נפרדות הרחק מלב האומה, ובחרו לחיות את חייהם בגפם, מנותקים פיזית, נפשית ורוחנית מכל שאר היהודים. על דברי הילל "אל תפרוש מן הציבור" מוסיף הברטנורא: "אלא השתתף בצרתם שכל הפורש מן הצבור אינו רואה בנחמת צבור."

הרב הראשי הראשון לארץ ישראל בעידן המודרני היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק ז"ל. בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה, ביקש להנהיג הדגשה חדשה ביהדות, גישה שהדגישה את מרכזיותה של ארץ ישראל בחיי העם. הוקמה ישיבה בירושלים, ישיבה המוכרת היום בשם "מרכז הרב", שבה טופחו במיוחד הערכים שבהם הוא דגל: ארץ ישראל לעם ישראל על-פי תורת ישראל.

אחרי מלחמת ששת הימים ממשלות ישראל מכל הסוגים והגוונים עודדו את יישובם של יהודים בשטחים שנכבשו באותה המלחמה. תלמידי "מרכז הרב" היו בראש כל אלה שהתיישבו בשטחים. ובמרוצת השנים עם ישראל לא שם לב לכך שבאותן הקהילות ובאותם היישובים הולכת ונוצרת כת חדשה, או זרם חדש ביהדות. חברי הכת נודעים לדבקותם הנמרצת לקיום חיי תורה ומצוות בכלל; אבל עיקר אמונתם ומה שמייחד אותם משאר העם היא דבקותם הנמרצת ביותר למצוות יישוב הארץ. הם מכנים את עצמם חרד"ל - חרדי דתי לאומי.

אנחנו, חברי קהילת תורת חיים, כולנו - דתיים יותר ודתיים פחות - כולנו מקיימים את מצוות יישוב הארץ. בעצם הדבר שאנחנו גרים כאן בהרצליה אנחנו מקיימים את מצוות יישוב הארץ. רבים מאתנו מקיימים את המצווה מתוך בחירה מכוונת, שהרי אלו מאתנו שנולדו בחוץ לארץ ושעלו ארצה, מקיימים את המצווה ההיא כל שעה וכל רגע. אבל גם הצברים שבינינו מקיימים את המצווה, שהרי הם היו יכולים להצטרף לרבבות הישראלים הגרים בחוץ לארץ ושאינם מקיימים את מצוות יישוב הארץ. ההבדל בינינו לבין מתיישבי יש"ע בעניין יישוב הארץ נמצא בכך שאנחנו גרים בארץ כולה - בשרון, בגליל, בנגב, בשפלה, בעמק, בהר ובחוף הים. ואילו מתיישבי יש"ע שמים את הדגש על יישוב חלק מארץ ישראל - ושימת הדגש הזה הינה מעשה פוליטי ולא דתי. שהרי ברגע שאני אומר שיישוב אזור מסוים מאזורי הארץ חשוב יותר מיישובם של שאר האזורים אני הופך את קיום המצוה ממעשה רוחני למעשה פוליטי. מותר היה לבן-גוריון לעודד את יישוב הנגב והגליל, אבל אף פעם הוא לא טען שהמאמץ הוא מעשה דתי, קיום מצווה. כי גם ההיפי שיושב בשנקין בתל-אביב מקיים את מצות יישוב הארץ.

מה שקרה בארץ בזמן האחרון מכונה 'התנתקות', ואיני יודע מדוע. ארץ ישראל כולה בקדושתה עומדת לעולמי עולמים, והיא שייכת, אנוסה על פי הדיבור, לעם ישראל לעולמי עולמים. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל אפילו באותם 2000 שנה שגלינו ממנה, ואפילו כשבני עמים אחרים גם מתיישבים בה. ההחלטה להתנתק מחבל עזה ויישובי צפון השומרון היתה החלטה פוליטית, ואיננה משנָה כמלוא הנימה את הסטטוס ההלכתי של אותם חבלי ארץ: הם עדיין שייכים לעם ישראל אפילו אם עם ישראל אינו מיישב אותם כעת.

כולנו היינו עדים בשבועיים האחרונים למעשים של חילול ה'. ההחלטה להתנתק מעזה איננה חילול ה', אפילו אם היא מצערת מאוד. אבל ההתנהגות של חלק מהמפונים היתה חילול ה' ממש. כשנשים חובשות שביס צורחות ומקללות חיילים צעירים - זה חילול ה'. כשגבר מחזיק את התינוק שלו מחוץ לחלון באיום - זה חילול ה'. כשבחורי ישיבה הופכים בית כנסת למצודה ולמבצר - זה חילול ה'. זה חילול ה' כשכל אדם עושה מעשים כאלה, אבל זה חילול ה' ביתר שאת כשאדם המוחזק בעיני הבריות כשומר מצוות עושה מעשים כאלה. רמב"ם פוסק:

ויש דברים שהן בכלל חילול ה', והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות, דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואף על פי שאינן עבירות הרי זה חילל את ה'.[הלכות יסודי התורה פ"ה הי"א]

אבל חילול ה' הגדול ביותר היה בזה שחובשי כיפות ושביס נראו לָקֳבל עם ועדה כאילו שהם מאבדים את עשתונותיהם מרוב כעס. ובגמרא

אמר רבי יוחנן בן נורי: המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה, שכך אומנתו של יצר הרע.[שבת ק"ה ע"ב]

וזה חילול ה'.

אם ממשלת ישראל מחליטה להעביר יהודים מעזה לקפריסין זה נקרא גירוש. אבל מותר לממלשת ישראל על-פי דין תורה להחליט להעביר יהודי ממקום אחד בארץ ישראל למקום אחר בארץ - ואין זה גירוש כלל ועיקר. רק מי שחושב שאזור מסוים של ארץ ישראל יותר קדוש מאזור אחר יראה במעשה גירוש.

מכל מה שקרה לאחרונה דבר אחד מדאיג אותי במיוחד, והוא הדרישה של רבים מהמתיישבים המפונים להעתיק את קהילותיהם ולקיימן כמות שהן במקום אחר. אם דרישה זו באה מסיבות חברתיות אני מברך עליה, ודורש יחד אתם שממשלת ישראל תושיב אותם יחד בכל מקום שיחפצו. אבל חוששני שהסיבה לדרישה נעוצה בהכרה שהמתיישבים מהווים כת נפרדת, שונה משאר העם, בעלת ערכים שונים, הדגשים שונים, ושחפצה להמשיך לחיות את חייה כשהיא מתבודדת משאר העם. אם בכך נעוצה הבקשה - גם היא חילול ה'.

המפונים המסכנים - והם באמת מסכנים - יכולים להפוך את ההתנתקות להתחברות מחדש לכלל האומה. חוששני שלא יבחרו בדרך הזו, ועל-ידי כך יהפכו את עצמן בסופו של דבר להערת שוליים בהיסטוריה של עם ישראל - כפי שקרה לחברי כת מדבר יהודה.

לַציוני המודרני יש שני ערכים חשובים: ארץ ישראל ועם ישראל. ואוי ואבוי למי שיחשיב את ארץ ישראל על פני עם ישראל! קיום העם חשוב אלפי מונים מאשר אחזקה בחבל ארץ זה או אחר.

בתחילת פרשת עקב מצאנו את ייחודו של עם ישראל:

וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ ... עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ. בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים... [דברים ז יב-יד]

ורק אחר הבטחת קיום העם אנחנו מוצאים את שבחה של הארץ:

כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. [דברים ח ז-י]

יהי רצון שנדע כולנו במקום התנתקות להשים התחברות, שהרי כל ישראל חברים. שבת שלום.

Green Line