Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל

Red Line

דברי תורה מלוקטים

Green Line

דבר תורה על פרשת דברים, ה'תשנ"ה, בקהילת תורת חיים, הרצליה

שבת שלום. היום תשעה באב, ורק מפאת קדושת השבת נדחית התענית להערב ולמחר. המדרש אומר לנו ששלושה אמרו את המילה האופיינית לקינה - שיר אבל על אסון כבד. המילה היא "איכה" והשלושה הם שלושה נביאים - ירמיה, ישעיה, ומשה רבנו. על פי המסורת התלמודית, ירמיה חיבר את מגילת איכה שנקרא הערב אחרי צאת השבת - אוסף של קינות נוגות על אובדן ירושלים וחורבן הבית. מגילת איכה פותחת במילים "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם". ישעיה אמר "איכה" בהפטרה המיוחדת שקראנו היום: ירמיה מדבר אחרי האסון, ישעיה מדבר לפני האסון על המצב החברתי בממלכת יהודה שיגרום לאסון - שחיתות המימשל והיעדר ערכים בחברה. אמר "איכה היתה לזונה קריה נאמנה". השלישי הוא משה רבנו. מהתורה היום קראנו איך הוא מתלונן בפני עמו: "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם". משה מזהיר שהמחלוקת, הריב הבלתי פוסק שביניהם, זורע זרע שאסון לאומי טמון בחובו.

על פי המסורת היום שחוזר על עצמו פעם אחרי פעם בהיסטוריה שלנו כיום של אסונות לאומיים הוא תשעה באב. ואם נבדוק מבחינה היסטורית את מה שהתרחש במשך הדורות ביום הזה נגלה שהחוט המקשר בין כל האסונות הוא היעדר אחדות בעם ישראל, מחלוקת, ריב, נקיטת עמדות בלתי מתפשרות הגורמת לפילוג וקרע - ולבסוף לאובדן הכול.

זה התחיל במדבר. המרגלים לא הצליחו להסכים על דו"ח אחד, והגישו שני דו"חות. דו"ח הרוב היה כל-כך שלילי בתחזיתו שהוא גרם לתדהמה ופיק ברכיים בקרב העם שראה בעיני דמיונו שהוא נדון להיות לכוד במדבר לעולם. העם הסתגר באוהלים ובכה. על פי המדרש, אמר הקדוש ברוך הוא למשה: "אתם בכיתם לילה אחד - אני אעשה לכם בכיה לדורות". ואומנם כך תמיד היה במשך הדורות: מחלוקת, ריב, נקיטת עמדות בלתי מתפשרות הגורמת לפילוג וקרע היו הסיבות לאסון לאומי פעם אחרי פעם - וכל האסונות האלה אירעו בתשעה באב.

כבר עם כניסתם לארץ השבטים גילו פלגנות: במקום להקים מדינה אחת ומלוכדת, כל שבט התנחל בנפרד וטיפח את עצמאותו. רק האיום הפלישתי בסופו של דבר אילץ את השבטים להתלכד בממלכה אחת. אבל אחרי שנות מלכותם של שאול, דוד ושלמה שוב הפלגנות הרימה ראש. שבטי בית יוסף לא יכלו להיכנע תחת שלטונו של בית יהודה והתמרדו. נוצרו שתי מדינות יהודיות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה. שתי הממלכות, בסופו של דבר, הושמדו ותושביהן יצאו לגלות. מדינה אחת ומלוכדת היתה יכולה לעמוד בפני האשורים והבבלים, כפי שקרה נגד הפלישתים. לעולם לא נדע. אבל אפילו בתוך הממלכות עצמן הפלגנות שלטה בכיפה. בימיה האחרונים של ממלכת יהודה, לדוגמה, היו שתי מפלגות גדולות. האחת קבעה מדיניות של התחברות מדינית עם מצרים כדי להדוף את האויב הבבלי. המפלגה השניה ביקשה להתפייס עם הבבלים ולא סמכה בכלל על ממלכת הפרעונים. שני הצדדים התבצרו בעמדותיהם, ונלחמו זה בזה. בראש המפלגה הפרו-מצרית היה המלך ובראש המתנגדים למדיניותו היה ירמיה הנביא - אותו ירמיה שאת קינותיו נקרא הערב ממגילת איכה. סוכני המלך אפילו כלאו את ירמיה וגם איימו על חייו עקב תבוסתנותו, כפי שהם ראו את עמדתו. וממלכת יהודה נחרבה בתשעה באב בשנת 587 לפני הספירה.

בשלהי תקופת הבית השני המצב היה דומה למדי - דומה באופן מפחיד! ירושלים היתה נצורה על-ידי הרומאים ובתוך העיר היו שתי מפלגות. מפלגת הקנאים שביקשה להילחם מלחמת חורמה ברומאים, ומפלגה אחרת שדגלה בפיוס עם הרומאים. בראש מפלגת השלום, כפי שהם קראו לעצמם, היה התנא הגדול רבן יוחנן בן זכאי. היו ימים שכל ילד בישראל הכיר את סיפורו של רבן יוחנן בן זכאי ויציאתו מירושלים. הרעב בעיר היה עצום; הקנאים ששלטו בעיר לא התירו לאף אחד לצאת - אפילו כדי לקבור את המתים מרעב! הגופות שנשארו ברחובות גרמו, כמובן, למחלות קטלניות והמצב היה בלתי נסבל. בתלמוד מספרים על פגישה במחתרת בין רבן יוחנן בן זכאי לבין מנהיג הקנאים. החכם שאל עד מתי הקנאים מתכוונים לפלג את העם ולגרום למותם ברעב. אבא סיקרא השיב שהוא היה רוצה לשנות מדיניות אבל הוא לא יכול בגלל פחדו מעמיתיו. הרב העמיד פנים שהוא מת ושניים מתלמידיו הצליחו להבריח אותו מהעיר בארון מתים. הוא פנה מיד לאימפרטור הרומי, וקיבל ממנו רשות להקים מקום מפלט לחכמים בעיר יבנה. אלמלא רבן יוחנן בן זכאי והכרם ביבנה אנחנו לא היינו כאן היום! ירושלים המפולגת נפלה לרומאים; הבית השני נחרב והעם יצא שוב לגלות - בתשעה באב בשנת 70 לספירה.

הפעם הגלות לא היתה קצרה: במקום 70 שנות גלות שהיו אחרי חורבן בית ראשון עברו כמעט אלפיים שנות גלות אחרי חורבן הבית השני - עד לשנת ה'תש"ח. אבל גם בימי הגלות לא פסקו האסונות של תשעה באב. אביא דוגמה אחת בלבד. אם היהודים הצליחו פעם להקים בית לאומי מחוץ לגבולות ארץ ישראל היה זה הריכוז המפואר של יהדות ספרד. במשך כל תקופת שלטון המוסלמים בספרד היה מצבם של היהודים שפיר, זוהר - תור הזהב של יהדות ספרד. עם גירוש המוסלמים מספרד והקמת השלטון הנוצרי שם מצב היהודים התחיל להתדרדר. בינואר 1492 נכבש המוצב המוסלמי האחרון על אדמת ספרד - העיר גרנדה. כבר במרץ באותה השנה הזוג המלכותי הכריז על גירושם של כל היהודים מממלכת ספרד ושעליהם להסתלק עד יום א', 2 באוגוסט באותה השנה. בלוח העברי אותו יום היה ט' באב! וגם שם הפלגנות הרימה ראש - אבל איני חפץ להפוך דבר תורה לשיעור בהסטוריה.

חכמינו אמרו שנפילת הבית הראשון היתה בגלל שלוש עבירות שהיו נפוצות בקרב העם: גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. אבל הם אמרו שהבית השני לא נחרב אלא בגלל שנאת חינם שהיתה בתוך עם ישראל. אנחנו חיים בימים קשים; גם היום העם הולך ומתפלג לשני מחנות בעלי עמדות נוקשות ובלתי מתפשרות: זה אומר אני צודק וזה אומר אני צודק; זה אומר אתה בוגד וזה אומר אתה בוגד.

אני מזמין את כולנו לבוא הערב לבית הכנסת כדי לקרוא יחד את הקינות. בגלל פלגנות הורסת איבדנו כבר שתי מדינות. אסור לנו להגיע למצב של איום על קיומה של המדינה שיש לנו. שני הצדדים חייבים ללמוד את הלקחים של העבר, ואין לך יום יותר מתאים לחשוב על הדברים הללו מאשר תשעה באב. אני מתחנן בפני כל המתפללים לעשות מאמץ ולהגיע הערב למעמד קריאת מגילת איכה בשעה 20:30 - זה לא לוקח יותר משעה, אבל יותר טוב להפסיד שעה אחת וללמוד לקח מאשר לאבד חיי עולם באורגיה של פלגנות, והתנצחות, והתשה הדדית - עד שיבואו הפלישתים ח"ו ויקחו את כל הקופה. המסר של תשעה באב הוא מסר מאיים של שתי מילים: "ראו הוזהרתם!" שבת שלום וצום קל.

Green Line