Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל
והתנועה המסורתית


דברי תורה מלוקטים




דבר תורה על פרשת דברים, ה'תשנ"א, בקהילת תורת חיים, הרצליה

שבת שלום. בשבת שלפני תשעה באב תמיד קוראים פרשת דברים ותמיד מפטירים מישעיה פרק א'. גם לפרשה וגם להפטרה היבט משותף: הן מכילות דברי תוכחה. גם הגויים כינו את ההפטרה שלנו "התוכחה הגדולה". היבט זה בולט בפרשה בתחילת העליה השנייה. בנאום פרידה מצאן מרעיתו זה ארבעים שנה משה רבנו מוכיח אותם במילים קשות.

אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם?

הוא שואל את עמו. המסורת שמה לב למילה "איכה", וקושרת עוד קשר עם תשעה באב. כשהקורא בתורה קורא מילים אלה הוא משתמש בניגון של מגילת איכה, שאותה נקרא הערב. מה הקשר בין תוכחה לבין תשעה באב? שהרי בתשעה באב אנחנו מציינים שורה מפתיעה של אסונות שפקדו את עם ישראל ביום זה בכל הדורות, והמשמעותי ביותר מכולם חורבן בית המקדש השני בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. כדי לתת תשובה לשאלה זו עלינו להבהיר לעצמנו מה ההסבר לחורבן הבית במקורות שמהם אנו יונקים.

מה גרם לחורבן הבית ביום תשעה באב בשנת 70? הסטוריון יספר לנו על החלטה בלתי נבונה של הנהגת האומה לצאת למלחמה נגד מעצמת-העל היחידה בעולם, וזאת מסיבות לאומניות קיצוניות, שהרי עצמאות חברתית ותרבותית היתה. אם נוסיף קיטוב עמדות הרה-אסון בתוך העם כלפי המלחמה, יאמר ההסטוריון, ברור שלעם ישראל לא היה סיכוי לנצח מלכתחילה, לא מבחינה אסטרטגית, לא מבחינה פוליטית ולא מבחינה צבאית. עד כאן דברי ההסטוריון. אך אם נשאל את הגמרא משום מה נחרב בית המקדש נקבל תשובה מהיבט אחר לחלוטין. בסוגיא מאוד מוכרת במסכת גיטין מספר לנו התלמוד הבבלי:

לא נחרב בית שני אלא מפני שנאת חינם

שהיתה בעם. עובדה היא שעד לרגעים האחרונים של המלחמה שני הפלגים היריבים של העם נלחמו זה בזה יותר משבאויב החיצוני. היהדות שרדה רק הודות לחזונו של רבן יוחנן בן זכאי שהסתנן מהעיר הנצורה בארון מתים - ואין כאן מקום להאריך.

גם בחברה שלנו היום יש קיטוב מסוכן. הגלות בת אלפיים לא סילקה מנפשנו הלאומית אותן התכונות של קיטוב עמדות והרס מבפנים. כשאדם מוכן ליחס לזולת מזימות שפלות כשבאמת הוא רק מחזיק בדיעה שונה - יש כאן שנאת חינם. ולא נחרב בית שני אלא מפני שנאת חינם.

לפני כמה שבועות אחד ממנהיגי המדינה הפחות נבונים עורר מחלוקת קשה בחברה שלנו שאיימה (ומאיימת) להגיע לממדים של מלחמת תרבות. (דרך אגב, גם בתנועה שלנו לאחרונה התגלעו סימנים מדאיגים מאוד של הנטיה לעורר מחלוקת מיותרת על רקע מלחמת עמדות. למען שלום בית תנועתי לא אאריך.) יצחק פרץ טען שבהתפרצותו הבלתי מרוסנת בטלויזיה כל כוונתו היתה לומר דברי תוכחה. המדרשים הקשורים עם פרשת דברים ועם תשעה באב עוסקים באומנות התוכחה. הבה נלמד את המסר שלהם. מה אומנות התוכחה לפי מקורותינו הרוחניים?

במדרש על ספר דברים, הספרי, החכמים מבססים את מדרשיהם על העובדה שבנאום הפרידה שלו לעם ישראל משה רבנו מוכיח אותם קשות, ומזהיר שהפלגנות הטבועה בעם הרת-אסונות. במדרשים האלה בולטות כמה הנחות. הראשונה היא שהמוכיח צריך להיות מוכן לכך שיש תשובה לדבריו. על המילים הראשונות של פרשת השבוע

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל

דורש הדרשן:

אל כל ישראל - אילו הוכיח מקצתם הרי אלו שבשוק היו אומרים "אם היינו שומעים מבן עמרם היינו משיבים לו ארבע וחמש פעמים על כל דבר ודבר". לפיכך כינסם משה מגדולם ועד קטנם ואמר להם, "כל מי שיש לו תשובה שיבוא ויאמר".

חכם אחר לומד לקח אחר מאותן המילים.

אל כל ישראל - מלמד שהיו כולם יכולים לעמוד בתוכחות.

במילים אחרות, אם הקהל אינו מסוגל לקבל דברי תוכחה יש למצוא דרך יותר מתאימה להשיג את התיקון המוסרי המבוקש.

מדרש זה מביא בספרי לסידרה של הערות מאוד רלוונטיות לנו היום.

אמר רבי טרפון: "העבודה! [לשון שבועה], אם יש [אין] בדור הזה מי שיכול לקבל תוכחה." אמר רבי אלעזר בן עזריה: "העבודה, אם יש בדור הזה יודע היאך מוכיחים!".

מתברר שיש שני היבטים לתוכחה: המוכיח צריך לדעת איך להוכיח והמוכח צריך לדעת איך לקבל את התוכחה. ואם בדורם של גדולי התנאים סברו שאין לא כזה ולא כזה - בדורנו אנו מאי איכא למימר? החכמים מביאים פסוק מספר משלי [ט:ח]:

אַל תּוֹכַח לֵץ [בור] פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ; הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ.

ואיך ניתן לדעת אם התוכחה הצליחה? - "התוכחה מביאה לידי שלום" אומר המדרש. אם כן, תוכחה המביאה לידי מחלוקת ומדון איננה במקומה - והחכם עיניו בראשו. אני מאוד מקווה שהשר פרץ וכמה מנהיגים מתנועתנו בארץ ובעולם לומדים מדרשים אלה בשבת זו, השבת של התוכחה הגדולה.

עוד מדרש אחד ברצוני להביא.

מלמד שלא הוכיחם אלא סמוך למיתה [סמוך לפני למותו]. ומפני ארבעה דברים אין מוכיחים את האדם אלא סמוך למיתה:

מדי שנה עולה הויכוח בעם האם יש לציין תשעה באב בתקופה זו של תקומת ישראל, האם יש לצום, האם יש להשלים את הצום? מדי שנה אני מביא את דבריו של הפילוסוף האמריקאי, George Santayana:

עם שאינו זוכר את עברו נדון לחיותו מחדש.

התכונות המביאות לידי הרס מבפנים עדיין טבועות בנו; גם בדור שלנו אין יודע להוכיח ואין יודע להיווכח; שינאת חינם אוחזת בחברתנו - במקרו ובמיקרו. הערב, במוצאי שבת, נציין כאן ערב תשעה באב. מי שעתידו של עם ישראל בארץ ישראל חשוב ויקר לו ימצא את עצמו אתנו: שכל אחד ואחד יוכיח את עצמו וילמד לקחים מן העבר העגום, כדי להבטיח עתיד שונה. שבת שלום.