Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל

Red Line

דברי תורה מלוקטים

Green Line

דבר תורה על פרשת צו (שבת הגדול), ה'תשס"ו, בקהילת תורת חיים, הרצליה

שבת שלום. מנהג עתיק בעמנו שבשבת שלפני חג הפסח, שבת הגדול, הרב דורש בהלכות פסח. בכוונתי לקיים מנהג זה היום, אך אינני מתכוון להביא בפניכם דברים מתוחכמים או פירושים מבריקים ומחדשים בהלכות פסח: כוונתי הפשוטה היא להבהיר דברים נחוצים העומדים על סדר היום הרוחני שלנו. בטוחני שהם דברים המוכרים לכם, מי פחות ומי יותר, אך אינני מהסס מלרענן את זכרוננו עוד הפעם.

הפסח הראשון בהיסטוריה הוא הפסח שחגגו אבותינו בארץ מצרים בלילה שקדם לגאולתם משיעבוד. חז"ל מבחינים בין הפסח של אותו הלילה האחרון במצרים שאותו הם מכנים "פסח מצרים", לבין כל הפסחים שיבואו לאחר מכן בעתיד, "פסח הדורות", שהוא הפסח שאנחנו נחגוג - אם ירצה ה' - ביום ד' בערב. התורה מצווה: "ויקחו להם איש שה לבית אבות, שה לבית". השה או הכבש הזה הוא הפסח, ומכאן השם של החג - חג הפסח, החג של אותו שה או כבש. יש לשחוט אותו ביום שלפני החג בשעות אחר הצהריים כדי לאכול בשר כבש צלוי בערב יחד עם כל בני המשפחה.

וכך היה במשך כל הדורות שבית המקדש עמד על תלו. בליל הסדר היו אוכלים מבשר הפסח יחד עם מצה ומרור בחבורה של המשפחה המורחבת. היום אין בית מקדש ואין קרבן פסח, ולכן גם אין בשר כבש צלוי. חכמינו הזהירו אותנו שלא לעשות דברים שאולי יתפרשו כחיקוי של עבודת המקדש, ולכן אסרו עלינו מלאכול בשר כבש צלוי בליל הסדר. יש שנוהגים לא לאכול בשר בהמה כלל ועיקר באותו לילה; יש שאינם אוכלים אפילו מבשר העוף, אלא מסתפקים בדגים. כל זה לפי המנהג: האיסור הוא על בשר כבש צלוי. כזֵכר לקרבן הפסח אנו שמים על הקערה של ליל הסדר עצם או דבר דומה. גם זה מנהג. אֵלֶה - כמו המשפחה שלי - שאינם מביאים בשר אל תוך הבית כלל ועיקר יכולים להשתמש במשהו אחר כדי לסמן את זכר קרבן הפסח שעל הקערה. מה שבא היום במקום קרבן הפסח שבימי בית המקדש הוא הסעודה הגדולה שאנחנו סועדים - והיא סעודת מצווה.

התורה גם מצווה: "שבעת ימים מצות תאכלו". אך בכל זאת, מצווה לאכול מצה בליל הסדר בלבד. מי שאכילת המצה קשה בשבילו אינו חייב לאכול מצה בשאר הימים של הפסח - בתנאי כמובן שלא יאכל לחם במקום מצה! ואם ישאל השואל כמה מצה יש לאכול בליל הסדר כדי לקיים את המצווה, התשובה היא בערך רקיק מצה אחת בגודל המקובל היום. ולגבי המרור: הבה נאמר במפורש שהמנהג הפולני-רוסי להשתמש בחזרת ("חריין") למרור הוא מנהג פולני- רוסי בלבד! המרור של המקרא ושל התלמוד הוא מה שאנחנו קוראים היום "חסה", ומנהג כל העדות בארץ ישראל זה מאות שבשנים לאכול חסה למרור בליל הסדר. ואם ישאל השואל כמה מרור יש לאכול בליל הסדר כדי לקיים את המצווה, התשובה היא כשלושים גרם בערך. אני מייעץ לאלה שנוהגים "חריין" גם לשים חסה על השולחן: פשוט, יותר קל לקיים את המצווה!

ועוד כתוב בתורה: "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם; כי כל אוכל חמץ - ונכרתה הנפש ההיא מישראל." לא די לאכול מצה בפסח, גם צריכים להשבית את החמץ. ומהות ההשבתה הזו מתבהרת בפסוק אחר: "שבעת ימים שאור לא יימצא בבתיכם". אם כן ברור שהתורה אוסרת עלינו את החמץ בפסח. לא זו בלבד שאסור לנו לאכול חמץ, אלא גם אסור מן התורה שיהיה חמץ ברשותנו במשך כל חג הפסח. חמץ הוא דבר כלשהו המכיל אחד או יותר מחמשת מיני הדגן - חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת-שועל ושיפון. האיסור שנהגה ביהדות אשכנז בשבע-מאות השנים האחרונות לכלול אורז וקטניות וכדומה בתוך המושג "חמץ" בטעות יסודו: ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל הבהיר שבעצם מותר לאכול קטניות בפסח, ואין לי מה להוסיף על כך.

אם כן, אסור לנו לאכול או להשהות ברשותנו במשך כל ימי החג דבר העשוי מחמץ או דבר שייתכן שחמץ התערב בו. היום, במדינת ישראל, אין כל קושי בעניין הזה. קונים מוצרים הנושאים אישור מוסמך שהם כשרים לפסח.

אך החמץ נמצא לא באוכל בלבד אלא הוא גם "נבלע" בתוך הכלים שלנו. הדבר הטוב ביותר הוא להשתמש בכלים מיוחדים לפסח, ואת הכלים הרגילים לגנוז. אם אין זה אפשרי יש אפשרות להכשיר חלק מהכלים לפסח: במסגרת דרשה קצרה זו איני מסוגל להסביר את כל הפרטים, והדבר רציני באמת.

התורה מצווה עלינו "תשביתו שאור מבתיכם כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל". אם כן, לגבי כל מה שקשור עם כשרות המוצרים לפסח ולגבי כשרות הבית לפסח אני מזמין את שאלותיכם החל ממוצאי שבת והלאה. איסור חמץ בפסח אינו מנהג, אלא דין תורה ממש, והוא אחד מהדברים החשובים ביותר בתורת ישראל - לא פחות משמירת שבת וצום בכיפור.

כיון שאני חס על מאמציהן של בנות ישראל אומר באופן כללי שדברים כמו שיש, שולחנות וארונות שמשתמשים בהם בפסח צריכים נקיון יסודי - מה שקוראים "הגעלה" - ויש לכסותם בנייר או משהו דומה לפני השימוש בפסח. תנור אפייה וכיריים (גז או חשמל) יש להכשיר על-ידי "ליבון". מי שאינו יודע הגעלה וליבון מהם - יבקש ממני הבהרות! מקרר ותנור "מיקרוגל" ניתן להכשיר על-ידי ניקיון יסודי במי סבון בלבד.

רצוי מאוד לדלל את כמות החמץ שברשותנו לקראת הפסח כך שהמעט שיישאר ערב החג ניתן יהיה להיפטר ממנו לחלוטין. אך אם יש כמות גדולה של חמץ וההפסד יהיה גדול אם ניאלץ לזרוק אותו - אזי ניתן להיעזר במכירת החמץ ללא יהודי, ואין בזה כל בושה או תחבולה. יש להצניע את המוצרים ואת הכלים העומדים למכירה במקום סגור ומסומן ולא לגעת בהם עד אחרי חג הפסח.

אני עומד לרשות חברי הקהילה כדי להסדיר לכם את מכירת החמץ ממוצאי שבת זו והלאה. לשם סידור המכירה ניתן לבוא אלי הביתה או למכור את החמץ בשיחה טלפונית או דרך האינטרנט. אבל שימו-נא לב: המועד האחרון למכירת חמץ באמצעותי הוא יום ב,' בצהרי היום. אחרי מועד זה תצטרכו לגשת לרבנות אחרת!

ברור שבמסגרת דרשה זו רק הצגתי אפס קצהו של תוכנם של הלכות פסח. אני חוזר ומזמין את חברי הקהילה להטריד אותי ממש בשאולות בעניין ההכנות לפסח. אל תסמכו על עצמכם: שאלו אותי - לשם כך אני כאן! שבת שלום וחג פסח כשר ושמח!

Green Line