עשור לחוג לימוד משניות ע"ש רבין ז"ל

חושבני שרוב המשתתפים בחוג ללימוד משניות ע"ש רבין ז"ל יודעים שהחוג נולד ביום קבורתו של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, שחל ביום שני, י"ג במרחשוון ה'תשנ"ה (6 בנובמבר 1995), לפני עשור בדיוק לפי הלוח העברי. אבל חושבני שרוב המשתתפים אינם יודעים שהריונו היה רק יום אחד קודם לכן. במהלך אותו יום א', קבוצה קטנה של יהודים קונסרבטיבים מסורים מכל כנפי תבל, חברו יחד דרך רשימת התכתבות קונסרבטיבית באינטרנט, וניסו להתנחם יחד. על אף ההלם המדכא שתפס את כולנו היתה גם שאלה תלויה באויר: "מה אנחנו יכולים לעשות?" היה זה אז שאחד מאתנו אמר: "עלינו לעשות מה שיהודים עושים על-פי-רוב בבית האבל: עלינו ללמוד משניות." ההצעה זכתה להסכמה כללית והוחלט שאני אשגר שיעור משנה לקבוצה ביום המחרת, יום הקבורה. מי שהציע את ההצעה המזריעה הזו היה אד פרנקל . אד בא מפילדלפייה, בארה"ב - אבל באותה תקופה התגורר בעיר קלגרי שבקנדה. אד צריך להיחשב כאביו מולידו של החוג ללמוד משניות ע"ש רבין ז"ל ועל כך על כולנו להודות לו מקרב לב.

לא ידעתי באיזו משנה לבחור לרגל האירוע, ולכן פתחתי באקראי סדר משניות שהיה מונח על שולחני באותה העת. העמוד נפתח בתחילת מסכת קידושין, כך שהשיעור הראשון של מה שהיה לחוג ללימוד משניות ע"ש רבין ז"ל היה על המשנה הראשונה של מסכת זו. (הקדמתי לשיעור כוונה בנוסח זה: "הנני לומדת/ת משניות לעילוי נשמתו של יצחק בן רוזה ונחמיה רבין ז"ל". כוונה זו הופיעה במהלך השנה הראשונה וחזרה והופיעה בכל יום זיכרון.) נדמה שמה שקראו אלו שקבלו את השיעור הזה מצא חן בעיניהם ובקשו ממני להמשיך לכל תקופת השבעה. אולם, כשימי השבעה הסתיימו אנשים בקשו ממני להמשיך – ואני ממשיך לשגר שיעורים כבר עשור שלם מאז!

אלו שקבלו את השיעורים, כמובן, סיפרו עליהם לאחרים והתחלתי לקבל בקשות בדוא"ל להיכלל ברשימת המשתתפים. אני חושב שכעשרה אנשים קיבלו את השיעור הראשון, אבל כשהגענו ליום השלושים היו כבר שבעים או יותר משתתפים! באותה העת הייתי טירון בכל הקשור לדואר אלקטרוני וכל שיעור יצא עם רשימה מלאה של המשתתפים בראש המייל! הגענו למצב שבו אחת המשתתפות כתבה לי, ש-"רשימת המכותבים ארוכה כמעט כמו השיעור עצמו!" שלחתי אז שיעורים מדי יום (!) ורבים מהמשתתפים קראו אותם בתחילת יום העבודה שלהם. פרוש הדבר שאלו שחיו בארצות שבהן יש שבוע עבודה של חמישה ימים התחילו לפגר מאחור והתקשו להדביק את הפער.

האיש הבא שעלינו להודות לו הוא פרופסור ראובן בוקסמן. ראובן בוקסמן הוא לא רק פרופסור להנדסה אלקטרונית באוניברסיטת תל-אביב (וידיד אישי שלי), אלא הוא גם היה (ועודנו) חבר בקהילה שלי, תורת חיים בהרצליה. (יכול להיות שהוא היה נשיא הקהילה באותה העת.) היה זה הוא שהדריך אותי ויעץ לי בשלב הבא בהתפתחות החוג. הוא קבע את כלל הזהב שלפיו אני פועל עד עצם היום הזה: אסור שיקח יותר מעשר דקות לקרוא כל שיעור! הוא גם דירבן אותי לנסות ולמצוא מוסד שיארח את השיעורים על השרת שלו ויאפשר לנו דיוור אוטומטי.

באותה העת ראובן לרנר ממודיעין (וכעת באופן זמני בארה"ב) היה מקור נהדר לעצות ותמיכה טכנית. הוא נתן לי כתובת דוא"ל של איש קשר במחלקת המחשבים של בית המדרש לרבנים בניו יורק והציע שאבקשם לארח את החוג על שרת הדואר שלהם. על כולנו להודות מכל הלב לבית המדרש לרבנים על שאירח את החוג למשך כמה שנים, מפני שהאוטומציה של הליך הרישום הפכה את החוג לנגיש לעוד הרבה מאוד אנשים. אותם בודדים שקבלו את השיעור הראשון היו בהדרגה לעשרות וכעת הם היו למאות רבות.

ביום השנה הראשון למותו של יצחק רבין ז"ל השלמנו את לימוד מסכת קידושין, וברוב קולות המשתתפים נבחרה מסכת ברכות כמסכת הבאה ללימוד. (אחריה באה מסכת סנהדרין, ובמהלך השנים השלמנו את לימוד המסכתות הבאות: ראש השנה, תמיד, ידיים, פסחים, סוטה ופאה. כרגע אנחנו לומדים את מסכת אבות.)

החוג החל לקבל מוניטין ככלי רב עוצמה להפצת לימוד רציני "ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)". באותם הימים היה הרב מאוריסיו בלטר נ"י לנשיא של כנסת הרבנים בישראל. הוא היה זה שדחף להרחבת החוג לבית מדרש וירטואלי והוא היה זה שפעל כדי שכנסת הרבנים והתנועה המסורתית תאמצנה את בית המדרש הוירטואלי [BMV]. ומאמציו הוכתרו כהצלחה. הרב יואל מייארס נ"י, מנכ"ל כנסת הרבנים העולמית, הסכים ברצון שכנסת הרבנים תעביר מענק שנתי לתנועה המסורתית בישראל לתמיכה ולפיתוח של בית המדרש הוירטואלי, ותמיכתו החמה, הן החומרית והן הרוחנית, ממשיכה עד עצם היום הזה. הרב אהוד בנדל נ"י (עד לאחרונה נשיא התנועה המסורתית) היה בלתי נלאה במאמציו להבטיח שהתנועה המסורתית בישראל תמיד תמצא כל מימון נוסף שהיה צריך כדי להבטיח את המשך קיומו של בית המדרש הוירטואלי. ואכן, בהחלט ראוי לציון שלמרות כל התהפוכות הכלכליות שלה, התנועה המסורתית ממשיכה לתמוך בבית המדרש הוירטואלי בנאמנות. אני סבור שמלבד עצם דבר קיומה, אחת המתנות החשובות של התנועה המסורתית בישראל לתנועה הקונסרבטיבית העולמית הינה בית המדרש הוירטואלי. משתתפים מכל רחבי תבל - מהונולולו במערב ועד בֵּיגִ'ינְג במזרח, מקייפ טאון בדרום ועד סטולקהום בצפון, וכל התחנות שביניהם - צריכים להיות אסירי תודה על התמיכה האיתנה שהתנועה המסורתית מעניקה כדי שהשיעורים של בית המדרש הוירטואלי ימשיכו להגיע למשתתפים ללא תשלום.

כשכמה תקלות חמורות במערכת המחשבים של בית המדרש לרבנים גרמה לעיקובים בקבלת השיעורים, התנועה המסורתית נתנה גישה לשרת הדואר שלה שאירח את בית המדרש הוירטואלי לכמה שנים.

ביקורת אחת חוזרת ונשנית - ובצדק - על בית המדרש הוירטואלי במהלך השנים היתה שאין זה ראוי שהשיעורים יהיו באנגלית בלבד. אולם הקשיים הטכניים בשיגור דוא"ל בעברית שכל מחשב מסוגל לקרוא היו (ועודם) עצומים. היה יותר ויותר ברור שאם בית המדרש הוירטואלי יוכל אי פעם להציע שיעורים בעברית הוא יהיה חייב לעשות זאת ב-HTML. (ערכתי ניסיון עם קובצי PDF, אבל הם הוכחו כמגושמים מדי למטרותינו.)

היה זה חבר אחר מהקהילה שלי (גם הוא ידיד אישי) שדרבן והדריך אותי עד לשליטה מינימלית ב-HTML. וורן גרין היה מקור אדיר של תמיכה ועצה. כשבית המדרש הוירטואלי עזב את השרת של בית המדרש לרבנים איבדנו את הארכיון האינטרנטי שלנו, ווורן דחף אותי ושידל אותי בסבלנות נחושה אך אינסופית ליצור לבית המדרש הוירטואלי אתר באינטרנט שיכלול גם את הארכיון, כדי לאפשר לאנשים גישה לשיעורים קודמים. איני מומחה גדול ב-HTML כך שהאתר שלנו פשוט ולא מושך עין במיוחד, אבל הוא עושה את שלו. מדהים מה שצריך אדם ללמוד כדי ללמוד משניות!

הודות למאמציו ה"חינוכיים" של וורן גרין הדוא"ל של החוג ללמוד משניות ע"ש רבין ז"ל זמין כעת בפורמט HTML נאה,והחל מתחילת הלימוד במסכת אבות, הם זמינים גם בעברית. האתר כעת מכיל את רוב השיעורים שנשלחו במהלך השנים: עדיין לא מצאתי את הזמן הדרוש להפוך את שארית מסכת סנהדרין ואת מסכתות קידושין וברכות זמינות.

לאחרונה חבר נוסף בקהילתי (וידיד אישי) נעשה למקור אמיתי של כוח ותמיכה. לא רק שיש ל-חיים כספי מאגרים עצומים של סבלנות, להם הוא זקוק כדי לענות ולהסביר על כל הקשיים הטכניים שלי וכדי לוודא שיש לי כל הציוד לו אני זקוק, אבל הוא מעמיד לרשות בית המדרש הוירטואלי את השרת של החברה שהוא מנהל. זה מאפשר לנו לרכוש שם מתחם (דומיין בלע"ז) משלנו ולטפל במערכת דיוור משלנו – אכן צעד ענק קדימה.

בזמן יום השנה העשירי הזה, אני מסוגל לשלוח בכל שבוע שני שיעורי משנה ושיעור אחד בהלכה. (הייתי רוצה בכל מאודי לשלוח יותר משלושה שיעורים, אבל התוספת של הגירסה בעברית למסכת אבות תופסת יותר מדי מזמני.) החוג ללמוד הלכה התחיל עם סדרה של שיעורים בנושא קריאה בתורה וממשיכה בסדרה של שיעורים בנושא "ערב שבת בבית". אתר האינטרנט של בית המדרש הוירטואלי מציע גם סידרה של מאמרים בהשקפה מסורתית / קונסרבטיבית, שנמצאת תחת הכותרת הכללית של החוג ללמוד השקפה, שם יש גם כמה מאמרים מזדמנים שהוצעו במהלך השנים. (לרגל יום הזכרון העשירי יתכן שתרצו לקרוא (באנגלית) את השיעור ששלחתי ביום השנה הראשון לרצח רבין, לפני תשע שנים.)

הזכרתי את ההתפתחות האחרונה של בית המדרש הוירטואלי – הזמינות של השיעורים של החוג ללמוד משניות גם בעברית. בהקשר הזה עלי להכיר תודה לעזרתם האדירה של שני אנשים נוספים. מיכל רוט מכינה את הטיוטה הראשונה לתרגום לעברית של כל שיעור משנה. ואז, לאחר שהשיעור נשלח, אמנון רונאל (חבר בקהילה המסורתית בכרמיאל) שולח אלי תיקונים בדקדוק ותחביר, כך שהשיעורים בעברית נקיים משגיאות כתיב וטעויות מעין אלה לפני שהם מועלים לארכיון שבאתר. אמנון מבורך בהליכות נעימות, הבחנה חדה וחוש הומור חמים.

כשיעקב אבינו עמד לפגוש שוב את עשיו אחיו, וביודעו כי יתכן ואחיו רוחש לו שנאה על כך שהוא [יעקב] גרם לו [לעשיו] עוול, אנו קוראים [בראשית לג ב] שיעקב מארגן את משפחתו באופן אסטרטגי, ושם את רחל ויוסף אחרונים בסוף הטור. ישנו מדרש [בראשית רבה ע"ח ח'] שמסביר ש-"אחרון אחרון חביב". וכמובן שעכשיו שאנו קרבים לסוף הדו"ח המיוחד הזה לרגל יום השנה העשירי, אני מגיע לאלו שלהם אני חייב את החוב הגדול ביותר של הכרת תודה.

בגמרא [תענית ז' ע"א] רבי חנינא אומר: