בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט
כ"ג באדר ה'תשס"ו/ 23 במרס 2006 (אבות 186)



Bet Midrash Virtuali

השיעור היום מוקדש על ידי מלווין שוטר
לזכרה של אשתו פיליס ק. שוטר, פשה בת אלימלך ז"ל.
יום האזכרה יהיה ביום שבת, כ"ה באדר.

מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ב (חזרה):

רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָרַבִּים וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה - אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:

הסברים (המשך):

כג:
המגלה פנים בתורה שלא כהלכה. זה לא לגמרי ברור למה התכוון רבי אלעזר המודעי בביטוי זה. לפרשנים הקלאסיים יש שתי דעות שונות לגבי פירושו של ביטוי זה.

כד:
רמב"ם, בפרושו למשנתנו, מפרש את הביטוי כהתייחסות לאדם שמתנגד בעזות מצח ובפומבי למצוות התורה ותקנותיה:

מגלה פנים בתורה הוא מי שעובר על מצות התורה בפרהסיא והוא תכלית הכפירה כמו שאמר השם יתברך [במדבר טו ל]: "והנפש אשר תעשה ביד רמה".

כפי הנראה, רמב"ם שאב את הבנתו של הביטוי שבמשנתנו ממה שנאמר בתלמוד של ארץ-ישראל [הירושלמי] [פאה ה ע"א]:

המגלה פנים בתורה זה שהוא אומר לא נתנה תורה מן השמים. [ועורך הגמרא מקשה] ולא כבר תניתה [אמרת את זה במפורש במשנה]! ... רב חנניה מנתוניא קומי [אמר לפני] רבי מנא שהוא [המגלה פנים בתורה] עובר על דברי תורה בפרהסיא כגון יהויקים מלך יהודה.

יהויקים מלך יהודה היה רשע גדול בעיני בעל ספר מלכים [מלכים-ב כד ד] שהרי

גַם דַּם הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ וַיְמַלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַם דָּם נָקִי וְלֹא אָבָה ה' לִסְלֹחַ:

כה:
ואולם, הרב עובדיה מברטנורו [ברטנורא], בפרושו לביטוי הנידון, מבין אותו אחרת:

והמגלה פנים בתורה - שמראה פנים ופירושים בתורה שלא כהלכה, כגון שמתרגם "ומזרעך לא תתן להעביר למולך" [ויקרא יח כא] "ומזרעך לא תתן לאעברא לארמיותא" [להכניס לא יהודיה להריון]. ואין זה פשוטו של מקרא. ובכלל זה הדורש דרשות של דופי.

הדוגמה שהרב עובדיה מביא היא דוגמה שבה הפרוש יכול להסתמך על הכתוב (עם מעט דמיון), אבל ברור שלא כך הכוונה המקורית של הכתוב. גם כאן כנראה שהמפרש שאב את חשיבתו מהערה בגמרא [סנהדרין צ"ט ע"ב] שם הפסוק שציטט רמב"ם קודם [במדבר טו ל-לא]: "והנפש אשר תעשה ביד רמה [...את ה' הוא מגדף]" מפורש כמתייחס ל

זה מנשה בן חזקיה שהיה יושב [בבית המדרש] ודורש בהגדות של דופי. אמר, וכי לא היה לו למשה לכתוב [בראשית לו כב] אלא 'ואחות לוטן תמנע'?! 'ותמנע היתה פלגש לאליפז' [בראשית לו יב] [לא היה צריך להוסיף].

שאלות ותשובות

ב-אבות 181 כתבתי: הפריט הראשון ברשימתו של רבי אלעזר הוא חילול קודשי ישראל. בפרושו למשנתנו רמב"ם מבין את המושג קדשים - ממש לא ייאמן! - כהתייחסות לקורבנות!

מרטין ברמן כותב:

התחלתי לכתוב שמצאתי את זה אצל ברטנורא ולא אצל רמב"ם - אבל הסתכלתי בכמה גרסאות אחרות והם אכן מתעדים את ההערה הזו. ראיתי שהגאון מוילנה מיחס זאת לפסוק מיחזקאל כב ח: קָדָשַׁי בָּזִית וְאֶת שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ. נראה לי שזה מתאים לפרוש של רד"ק לפסוק הזה: "כמו שאמר והבאתם [כקרבן לה'] גזול את הפסח ואת החולה וכל זה דרך בזיון: נראה כי רמב"ם מקשר את שני הפעלים שבפסוק כמו גם את שני הפעלים בהם השתמש רבי אלעזר דהיינו מבזה ומחלל שמופיעים בשתי המקומות.

באשר לאזכורך מסנהדרין: כך שנראה שיותר מסתם סביר שהם הבינו את הוראתו של רבי אלעזר כאומרת שחילול הקדשים הוא חילול וביזוי הקב"ה ותורתו: במילה אחת 'אפיקורוס'. האם יתכן שהם מתייחסים לחלק השני של הצהרתו (למרות שעלי להודות שנראה שזה עובד יותר טוב אם הם כוללים את כולה). יתר על כן, האין זה שימוש ייחודי של קודשים כדי לומר שזו התייחסות לרעיונות ולא השימוש הנפוץ יותר של קורבנות?

אני משיב:

ברור שאפשר לבסס את פירושו של רמב"ם, כך שאולי הייתי קצת נמהר לחשוב שהוא בלתי יאומן. אבל עדיין נראה לי די מוזר שרמב"ם בחר בפרוש כזה כאשר הפרוש התיאולוגי היה ממש מתחת לאפו, כביכול. לא היה לי זמן לבדוק אם מתייחסים במקום אחר למושג 'קדשים' כרעיונות ולא כקורבנות. אבל אפילו אם זו היתה הדוגמה היחידה אינני חושב שזה היה הופך את הטיעון לפחות משכנע.



עמוד הבית | חיפוש בארכיון | ארכיון של מסכת אבות | הרשמה וביטול הרשמה | הקדשת שיעור | יצירת קשר

בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.

עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומהלתנועה המסורתית.